שְׁלֹמֹה אַרְצִי וּבְנוֹ מוּאֲשָׁמִים בִּגְנֵבַת מִלִּים

הַזַּמָּר שְׁלֹמֹה אַרְצִי מְפוּרְסָם מְאוֹד בַּמּוּסִיקָה הָעִבְרִית. עַכְשָׁו הוּא וּבְנוֹ מוּאֲשָׁמִים בְּהַעְתָּקַת מִלִּים מִשִּׁיר שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר. הַהַאֲשָׁמָה הַזֹּאת מַטִּילָה צֵל כָּבֵד עַל שְׁנֵיהֶם.

הַבֵּן אוֹמֵר שֶׁהוּא כָּתַב אֶת הַמִּלִּים בְּעַצְמוֹ. הוּא אוֹמֵר שֶׁזְּכוּיּוֹת הַיּוֹצְרִים שֶׁלּוֹ שְׁמוּרוֹת לוֹ כַּדִּין. קָשֶׁה לָדַעַת מִי צוֹדֵק כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים כָּתְבוּ יַחַד.

הַפָּרָשָׁה עוֹרְרָה דִּיּוּן גָּדוֹל בָּעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי. אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים הֵיכָן מַתְחִילָה הַהַעְתָּקָה הָאֲסוּרָה. הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת קָשָׁה עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁמְּדוּבָּר בְּאָמָּן אָהוּב.