אֲבָל בְּעוֹלַם הַנַּדְלָ"ן: אוֹפִיר שָׂרִיד, מְנַהֵל מִלִּיסְרוֹן, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בְּגִיל חֲמִישִּׁים וְאַרְבַּע.
שָׂרִיד נִיהֵל אֶת אַחַת מֵחֶבְרוֹת הַנַּדְלָ"ן הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא נִפְטַר בְּאֹופֶן מַפְתִּיעַ וְהָיָה אִישׁ עֲסָקִים מׇועֳרָךְ מְאוֹד בָּאָרֶץ.
אַנְשֵׁי עֲסָקִים רַבִּים בְּיִשְׂרָאֵל קִיבְּלוּ בְּצַעַר רַב אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה. אוֹפִיר שָׂרִיד, הַמְּנַהֵל הַכְּלָלִי שֶׁל חֶבְרַת מִלִּיסְרוֹן, נִפְטַר בְּגִיל חֲמִישִּׁים וְאַרְבַּע. הַמָּוֶות הַמַּפְתִּיעַ שֶׁלּוֹ גָּרַם לְהֶלֶם גָּדוֹל בְּקֶרֶב חֲבֵרָיו וַעֲמִיתָיו לָעֲבוֹדָה.
שָׂרִיד הָיָה אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמַּשְׁפִּיעִים בְּיוֹתֵר בִּתְחוּם הַנַּדְלָ"ן בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא הוֹבִיל אֶת חֶבְרַת מִלִּיסְרוֹן לְהַצְלָחוֹת רַבּוֹת וְלִצְמִיחָה גְּדוֹלָה מְאוֹד.
תַּחַת הַנִּיהוּל שֶׁלּוֹ, הָפְכָה מִלִּיסְרוֹן לְחֶבְרָה מוֹבִילָה בַּשּׁוּק הַמְּקוֹמִי. שָׂרִיד הִצְלִיחַ לְהוֹבִיל אֶת הַחֶבְרָה גַּם דֶּרֶךְ אֶתְגָּרִים כַּלְכָּלִיִּים מוּרְכָּבִים.
חֲבֵרִים רַבִּים לָעֲבוֹדָה סָפְדוּ לוֹ וְסִיפְּרוּ עַל הָאִישִׁיּוּת הַמְּיוּחֶדֶת שֶׁלּוֹ. הֵם תֵּיאֲרוּ אוֹתוֹ כִּמְנַהֵל מוּכְשָׁר מְאוֹד, מִקְצוֹעִי וְאָדָם יוֹצֵא דֹּופֶן. מוֹתוֹ הַמּוּקְדָּם הִשְׁאִיר חָלָל גָּדוֹל מְאוֹד בְּכׇל הַמֶּשֶׁק הַיִּשְׂרְאֵלִי.
