מַכַּבִּי תֵּל אָבִיב קְרוֹבָה לַגָּמָר

מַכַּבִּי רַפִּיד תֵּל אָבִיב וְהַפּוֹעֵל חוֹלוֹן מְשַׂחֲקוֹת בְּחֲצִי גָּמָר הַפְּלֵייאוֹף בְּכַדּוּרְסַל. מַכַּבִּי מוֹבִילָה בַּסִּדְרָה וְרוֹצָה לִזְכּוֹת בְּלִי לְהַפְסִיד עוֹד.

לְמַכַּבִּי יֵשׁ שְׁאֵלוֹת עַל הַהֶרְכֵּב לַמִּשְׂחָק. בְּלַאט לֹא יִשְׂחַק, אֲבָל קְלַארְק צָפוּי לַחֲזוֹר וְגַם וּוֹקֵר עָשׂוּי לָשׁוּב לַסְּגַל.

הַפּוֹעֵל חוֹלוֹן נִלְחֶמֶת כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּסִּדְרָה. הִיא מְחַפֶּשֶׂת כָּל הִזְדַּמְּנוּת לִזְכּוֹת בְּמִשְׂחָק.

כָּל נִצָּחוֹן שֶׁל חוֹלוֹן נוֹתֵן לָהּ עוֹד סִיכּוּי לְהַפְתִּיעַ. הַקְּבוּצָה תְּנַסֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת הַתַּחֲרוּת.