שִׁישָּׁה עָשָׂר אֶלֶף מוּבְטָלִים: גַּל הַפִּיטּוּרִים בַּהַיְיטֵק הַיִּשְׂרְאֵלִי מַמְשִׁיךְ לִגְדֹּול
בִּינָה מְלָאכוּתִית מַחֲלִיפָה עוֹבְדִים בַּתַּעֲשִׂיָּיה — וְנֵס מַעֲרָכוֹת מְפַטֶּרֶת וּמְגַיֶּיסֶת בְּאוֹתוֹ זְמַן
כַּיּוֹם שִׁישָּׁה עָשָׂר אֶלֶף עוֹבְדֵי הַיְיטֵק בְּיִשְׂרָאֵל הֵם מוּבְטָלִים. הַמִּסְפָּר הַזֶּה מַמְשִׁיךְ לַעֲלוֹת. חֲבָרוֹת רַבּוֹת בַּתַּעֲשִׂיָּיה מְאַמְּצוֹת כֵּלִים שֶׁל בִּינָה מְלָאכוּתִית וּמְפַטְּרוֹת עוֹבְדִים.
הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית מַחֲלִיפָה עוֹבְדִים בִּתְחוּמֵי פִּיתּוּחַ, בְּדִיקוֹת תׇּוכְנָה וְנִיתּוּחַ נְתוּנִים. הַמַּעֲבָר קוֹרֶה מַהֵר מְאוֹד. שׁוּק הָעֲבוֹדָה לֹא מַצְלִיחַ לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ בְּקֶצֶב כָּזֶה.
נֵס מַעֲרָכוֹת מִצְטָרֶפֶת לַגַּל וּמַקְטִינָה חֵלֶק מִכּוֹחַ הָאָדָם שֶׁלָּהּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִיא מַמְשִׁיכָה לְגַיֵּיס עוֹבְדִים בִּתְחוּמִים עִם בִּיקּוּשׁ גָּבוֹהַּ. חֲבָרוֹת רַבּוֹת בַּתַּעֲשִׂיָּיה עוֹשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר.
