שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹתָהּ: דִּידִי הֲרָרִי כּוֹתֵב עַל הַגַּעְגּוּעִים לְמִירִית הֲרָרִי
שַׁדְרַן הָרַדְיוֹ הַוָּותִיק שִׁיתֵּף אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת. הוּא תֵּיאֵר כֵּיצַד אִשְׁתּוֹ הַמְּנוֹחָה מְלַוָּוה אוֹתוֹ בְּכׇל יוֹם.
שֵׁשׁ שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ מִירִית הֲרָרִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַשַּׁדְרָן. עֲבוּר בַּעֲלָהּ, שַׁדְרַן הָרַדְיוֹ דִּידִי הֲרָרִי, הַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּהּ עֲדַיִין חֲזָקָה מְאוֹד. הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּהּ בְּכׇל מָקוֹם וּבְכׇל זְמַן בְּחַיָּיו.
דִּידִי הֲרָרִי פִּרְסֵם פּוֹסְט מְרַגֵּשׁ מְאוֹד בְּחֶשְׁבּוֹן הָרֶשֶׁת הַחֶבְרָתִית שֶׁלּוֹ. בַּפּוֹסְט הַזֶּה הוּא בִּיטֵּא אֶת הַגַּעְגּוּעִים הָעֲמוּקִּים שֶׁלּוֹ לְאִשְׁתּוֹ הַמְּנוּחָה. הוּא תֵּיאֵר כֵּיצַד הַדְּמוּת שֶׁל אִשְׁתּוֹ עֲדַיִין מְלַוָּוה אֶת כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה.
הַשַּׁדְרָן שִׁיתֵּף אֶת הָעוֹקְבִים שֶׁלּוֹ בַּהִתְמוֹדְדוּת הַקָּשָׁה עִם הָאֵבֶל וְהַחִיסָּרוֹן. הוּא כָּתַב מִילִּים חַמּוֹת וּמְרַגְּשׁוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת לַלֵּב שֶׁל כׇּל הַקּוֹרְאִים. לְצַד הָעֶצֶב הַגָּדוֹל, הוּא תֵּיאֵר גַּם רְגָעִים שְׂמֵחִים שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ.
הֲרֵרִי סִיפֵּר כִּי מֵאָז מוֹתָהּ שֶׁל מִירִית הִצְטָרְפוּ נְכָדִים חֲדָשִׁים לַמִּשְׁפָּחָה. הַנְּכָדִים הַקְּטַנִּים לֹא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת סָבְתָם הַמְּנוּחָה בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם. לַמְרוֹת זֹאת, הֵם גְּדֵלִים לְאוֹר הַדְּמוּת וְהַמּוֹרֶשֶׁת הַחֲשׁוּבָה שֶׁהִיא הִשְׁאִירָה.
