גְּלָזֵר בֵּין שְׁתֵּי קְבוּצוֹת

דָּן גְּלָזֵר צָרִיךְ לְהַחְלִיט מָחָר לְאֵיזוֹ קְבוּצָה הוּא יֵלֵךְ. שְׁתֵּי קְבוּצוֹת רוֹצוֹת אוֹתוֹ — מַכַּבִּי תֵּל אָבִיב וּבֵּיתַ"ר יְרוּשָׁלַיִם. שְׁתֵּיהֶן מְחַכּוֹת לַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ.

לְפִי דִּיווּחִים, גַּם הַפּוֹעֵל חֵיפָה מְעוּנְיֶינֶת בִּגְלָזֵר. חֵיפָה תִּיכָּנֵס לְמַשָּׂא וּמַתָּן אִם יִרְמָקוֹב יֵצֵא מֵהַקְּבוּצָה. זֶה עֲדַיִין לֹא קָרָה.

אִם גְּלָזֵר יֵיחָתֵם עִם מַכַּבִּי אוֹ בֵּיתַ"ר, חֵיפָה לֹא תּוּכַל לְקַבֵּל אוֹתוֹ. לָכֵן הַהַחְלָטָה שֶׁל גְּלָזֵר חֲשׁוּבָה לְשָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת. כָּל אַחַת מֵהֶן מְחַכָּה לְמַה שֶּׁיִּקְרֶה מָחָר.