מַזְהִירִים וּבוֹנִים: מוּמְחֵי בִּינָה מְלַאכוּתִית מוֹדִים בַּסִּכּוּן — וְלֹא עוֹצְרִים
אֲנָשִׁים שֶׁמְּפַתְּחִים בִּינָה מְלַאכוּתִית אוֹמְרִים שֶׁהִיא מְסוּכֶּנֶת, אֲבָל מַמְשִׁיכִים לַעֲבוֹד עָלֶיהָ
אֲנָשִׁים רַבִּים בּוֹנִים בִּינָה מְלַאכוּתִית הַיּוֹם. אוֹתָם אֲנָשִׁים גַּם אוֹמְרִים שֶׁהַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה הַזֹּאת עֲלוּלָה לְסַכֵּן אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. בְּכָל זֹאת, הֵם לֹא עוֹצְרִים אֶת הָעֲבוֹדָה.
מוּמְחִים בְּכִירִים בַּתְּחוּם חָתְמוּ עַל מִכְתְּבֵי אַזְהָרָה וְקָרְאוּ לְהַסְדָּרָה דְּחוּפָה. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִפְסִיק לְפַתֵּחַ בִּינָה מְלַאכוּתִית. זֶה מַעֲלֶה שְׁאֵלָה קָשָׁה עַל אַחֲרָיוּת מוּסָרִית.
גַּם הָאַפִּיפְיוֹר דִּיבֵּר בְּגָלוּי נֶגֶד הַבִּינָה הַמְלַאכוּתִית. אֲנָשִׁים טָעֲנוּ שֶׁהוּא אֵינוֹ מוּסְמָךְ לְהוֹבִיל שִׂיחַ כָּזֶה. הַשְּׁאֵלָה מִי רַשַּׁאי לְקַבּוֹעַ גְּבוּלוֹת לַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה נוֹתֶרֶת פְּתוּחָה.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין גּוּף חִיצוֹנִי שֶׁקּוֹבֵעַ גְּבוּלוֹת מַחְיָּיבִים לַתְּחוּם. כָּל הָאַחֲרָיוּת נוֹפֶלֶת עַל הַמְּפַתְּחִים עַצְמָם. הַמֶּתַח הַזֶּה יִימְשֵׁךְ עוֹד זְמַן רַב.
